אל תיגע בי", היא אמרה,
פן תדבקני הרע בעיניך,
פן אתמכר לכף רגליך,
והייתי למרה בתוכך,
ואתחבא מאור פניך:
התהלכתה לפני,
כחייל בשדה מוקשים,
ותבהל
לדרוך את רגליך,
רמס חצרי, כובש ירכיי, נושך את שדיי.
מי ביקש זאת מידך?
הלא "אל תיגע בי", היא אמרה,
לא "מנשיקות פיך תנשקני"
ולא, "לקראת השחר תנשכני",
פן תדבקני הרע בלבביך,
ונהפכתי למרה בתוכך,
והייתי
לשדה מוקשים:
ריח עשבים
מלתף את פניך
שבעתי מחוחי השושנים-
כבר נדקרתי מערוגת הבושם של צואריך
שנדבק לשפתיה באמרותם "אל תיגע בי".
כבר הייתי לטרף בין שינייך. האם טעמי מצא חין בעיניך?
אם נהפכתי למרה בעיניך,
נא המתיקני
בין שפתיך
ותכניסני תחת כנפיך:
- כי "אל תיגע בי" היא אמרה
אך כבר התמכרתי לעור פניך.
No comments:
Post a Comment