הססתי אם לשים פה או לא, אך בסוף, הבלוג הזה הוא כדי לשתף אתכם לכתיבות שלי - גם כשהם לא יוצאות איך שהייתי רוצה.
גם כן, לשדר זה ממכר :)
דודי ירד למו,
השאיר אותי בלעדו,
ירד לערוגת הבושם,
לרעות בגנים,
וללקט שושנים,
כי לא אהב את הבושם של שדיי,
וכבר נמעס לן מריח לחיי
אני לדודי - האם הוא לי?
הרועה שושנים
לא ידעתי נפשו -
שמחני רוכב מרכבות,
האומר "עמי נדיב".
אף פעם לא אמרתה "שני שדייך כשני עפרים"
וביום האהבה, לא קניתה לי פרחים -
זה דודי, וזה רעי, בנות ירושלים
שם אתן את דודי לך,
ואולי שדייך ימצאו חין בעיניו
כי דודי ירד למו,
השאיר אותי בלעדו
,ירד לערוגת הבושם
לרעות בגנים,
וללקט שושנים,
כי לא אהב את הבושם של שדיי,
וכבר נמעס לן מריח לחיי
אני לדודי,
אך אין הוא לי,
ואני נשארתי לבדי,
ביו השושנים.
,
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment