Monday, March 18, 2013
different version pondering slight changes
"אל תיגע בי", היא אמרה,
פן תדבקני הרע בעיניך,
פן אתמכר לכף רגליך,
ואתמרמר בתוכך,
ואתחבא מאור פניך:
התהלכתה לפני,
כחייל בשדה מוקשים,
ותבהל לדרוך את רגליך,
רמס חצרי, כובש ירכיי, נושך את שדיי.
מי ביקש זאת מידך?
הלא "אל תיגע בי", היא אמרה,
לא "מנשיקות פיך תנשקני"
ולא, "לקראת השחר תנשכני",
פן תדבקני הרע בלבביך,
ואתמרמר בתוכך,
ונהפכתי לשדה מוקשים:
ריח עשבים
מלתף את פניך
שבעתי מחוחי השושנים-
כבר נדקרתי מערוגת הבושם של צואריך
שנדבק לשפתיה באמרותם "אל תיגע בי".
כבר הייתי לטרף בין שינייך. האם טעמי מצא חין בעיניך?
אם התמרמרתי,
נא המתיקני
בין שפתיך
ותכניסני תחת כנפיך:
ש"אל תיגע בי", היא אמרה,
אך אני כבר מכורה לעור פניך
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment